פסק-דין בתיק בר"ע 3094/07

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שמש (כב' השופט שמעון שטיין) מיום 8.2.07, במסגרתו נתקבלה התנגדות המשיבה לביצוע שטר, ונקבע כי לאור העובדה כי לא היה מקום מלכתחילה להגיש את השטר לביצוע, אין מקום לפתוח תיק אזרחי ולדון בעניין. יצוין כבר כעת כי המבקש אינו מבקש לערער על קבלת ההתנגדות לביצוע השטר, אלא רק על ההחלטה לפיה לא יפתח תיק אזרחי לתביעתו. בהסכמת הצדדים החלטתי לדון בבקשה כאילו נתנה רשות והוגש ערעור.

2.         ביום 22.5.06 ניתן פסק בת.א 1149/04 לפיו על המשיבה לשלם למבקש סך של 9,058 ש"ח. ביום 30.5.06, יומיים לאחר שנתקבל פסק הדין במשרדי המשיבה, היא הנפיקה למבקש שיק על סך 8,844 ש"ח. לדברי המשיבה, השיק הונפק על סכום שהינו נמוך ב- 214 ש"ח מסכום פסק הדין בגין טעות משרדית אצלה. המבקש פנה למשיבה ביום 7.6.07 וביקש ממנה לבטל את ההתניה שהייתה רשומה על גב השיק, לפיה עם קבלת הסכום מתחייב המשיב כי אין לו טענות נוספות כלפי המשיבה. כן ציין המבקש כי השיק יופקד ללא חתימה מאחור, וכי עדיין קיים חוב לזכותו של 214 ש"ח. ביום 8.6.07, הפקיד המבקש את השיק, וזה חזר בנימוק של "אין למחוק נוסח קבלה". הסיבה לחזרת השיק הייתה ככל הנראה העבודה שהמבקש הפקיד את השיק תוך מחיקת ההתנייה האמורה וללא חתימת היסב. ביום 12.6.06 פנה המבקש למשיבה והתרה בפניה כי אם לא יפרע השיק בלא התניות על גבו ובתוספת 214 ש"ח הוא יוגש לפירעון בהוצאה לפועל. באותו יום השיבה המשיבה לפנייה וציינה בפניו כי אמנם הסכום של 214 ש"ח נמצא אצלה בבדיקה (יצוין כי סכום זה שולם לבסוף למבקש ביום 25.6.07), אך כי הוא יכול להפקיד את השיק מבלי שהדבר יפגע בטענותיו לעניין אותם 214 ש"ח. ביום 13.6.06 הופקד השיק בשנית על ידי המשיב, וחזר בגין מחיקת ההתנייה האמורה (על ידי סימון קווים בעט). ביום 20.6.06 הגיש המבקש בקשה לביצוע השיק בלשכת ההוצאה לפועל. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע השיק, ביצוע השיק עוכב, והדיון בבקשת ההתנגדות עבר לבית משפט השלום בבית שמש. ביום 8.2.07, לאחר דיון בבקשה, נתנה החלטת בית המשפט נשוא בקשה זו. בית משפט קמא האמין לעדותה של ב"כ המשיבה, לפיה המבקש לא ציין בפני המשיבה, לפני שהפקיד את השיק בפעם השנייה, כי מחק את ההתנייה שמאחורי השיק, וכי לפיכך סברה המשיבה, לאחר שהודיעה למבקש כי הוא יכול להפקיד את השיק מבלי שהדבר יפגע בטענותיו לעניין אותם 214 ש"ח שטרם שולמו, כי בכוונתו להפקיד את השיק עם ההתניה שעל גבו. לדברי המשיבה, שאומצו על ידי בית משפט קמא, במידה והמבקש היה מציין בפניה כי מחק את ההתנייה היא הייתה מורה לבנק לכבד את השיק בכל זאת, או מנפיקה למשיב שיק חדש. לפיכך, קבע בית משפט קמא כי האחריות על כך שהשיק חזר רובצת לפתחו של המבקש, ומכאן שלא היה כל מקום מצדו לפנות להוצאה לפועל לצורך ביצוע השיק. לאור דברים אלו, החליט בית משפט קמא לא רק לקבל את ההתנגדות לביצוע השיק, אלא גם כי אין כל טעם להעביר את העניין למישור של תביעה אזרחית. יצוין כי החלטה זו ניתנה לאחר שהמשיבה הציעה פעם נוספת לשלם למבקש את מלוא הסכום שנפסק לטובתו, והוא סירב לכך.

3.         לטענת המבקש, הוא דווקא ציין בפני המשיבה, לפני שהפקיד השיק בפעם השנייה, כי מחק את ההתנייה שעל השיק, וכי לפיכך היה עליה להנפיק לו שיק חדש בלא התנייה על גבו. עם זאת, כאמור, המבקש אינו תוקף עוד את החלטת בית המשפט לקבל את ההתנגדות לביצוע השיק. טענתו כעת, בהתבסס על תקנה 212 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), היא כי בית המשפט לא היה רשאי, בהעדר הסכמתו, לדון בתביעה גופה בעת בירור בקשת הרשות להתגונן מטעם המשיבה. לפיכך מבקש המבקש כי החלטת בית משפט קמא תבוטל במובן זה שהתיק יקבע לדיון במסגרת של תביעה אזרחית בבית משפט השלום. לטענת המשיבה, היא פעלה ללא דופי, ואף שילמה למבקש את הסכום שבמחלוקת בניכוי ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית משפט קמא, ומכאן שאין כל מקום להיענות לבקשת המבקש.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי מקובלת עלי קביעתו של בית משפט קמא לפיה "מלכתחילה לא היה בסיס להגשת השיק לביצוע". ממכתבה של המשיבה למבקש מיום 12.6.06 עולה בבירור כי כוונת המשיבה במכתב זה הייתה כי השיק יופקד עם ההתנייה שהופיעה על גבו, שאחרת אין כל משמעות לדבריה לפיהם הפקדת השיק לא תהווה ויותר על טענות המבקש לעניין הסכום של 212 ש"ח שטרם שולם. ככל שביקש המבקש, למרות האמור במכתב המשיבה, להפקיד השיק ללא ההתנייה, היה עליו ליידע את המשיבה כי הוא עומד על כך. אין כל סיבה להניח כי אם היה עושה כן לא הייתה המשיבה מאפשרת הפקדת השיק בלא ההתנייה, אם בדרך של מתן אישור לבנק להפקיד את השיק למרות מחיקת ההתנייה, ואם בדרך של הנפקת שיק חדש. משלא פעל המבקש כאמור לעיל, והפקיד את השיק תוך מחיקת ההתנייה ובלא שהגיב למכתב המשיבה, אין לו להלין אלא עצמו לעניין חזרת השיק. בנסיבות אלו היה על המבקש לפנות למשיבה על מנת שתנפיק לו המחאה חדשה, ולא היה כל מקום לפנייה להוצאה לפועל.

עם זאת, בהתאם לתקנה 212, לא ניתן היה, מבלי שנתקבלה הסכמת המבקש לכך, לדון בתביעה לגופה ולדחות אותה במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע השיק. לפיכך, במקרה כזה, יש לפעול על פי תקנה 211 לתקנות המורה כי משנתקבלה התנגדות לביצוע שיק עוברת התביעה לפסים של תובענה בסדר דין רגיל, כאשר התצהיר שהוגש לתמיכה בבקשת הרשות להתגונן ישמש ככתב הגנה.

4.         התוצאה היא שאני מורה על קבלת הערעור במובן זה שהבקשה לביצוע שיק תקבע לדיון כתובענה בסדר דין רגיל בבית משפט השלום בבית שמש. ואולם, לאור האמור לעיל, אני מורה כי המבקש יודיע לבית משפט קמא תוך שבעה ימים מיום מתן פסק דין זה, האם הוא עומד על התובענה. במידה ויודיע המבקש, עד למועד האמור, כי הוא מבקש לנהל את ההליך, יושתו הוצאות בקשה זו, בסך 4,000 ש"ח, בהתאם לתוצאות ההליך בתובענה העיקרית. בהעדר הודעה מטעם המבקש עד למועד האמור, או במידה ויודיע המבקש כי הוא מבקש למשוך את התובענה, התובענה תדחה ללא צו להוצאות.

5.         הפיקדון יוחזר למבקש.

6.         המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים בפקסימיליה. 

ניתן היום, י"ט בסיון תשס"ז (5 ביוני 2007), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: